<h1>סמ"ג עשין סימן ע"ג</h1>
<h2>דף נה.</h2>
כל הגוזל חייב להחזיר הגזילה עצמה שנאמר והשיב [את] הגזלה אשר גזל ואם אבדה או נשתנית משלם דמיה, בין שהודה מעצמו בין שבאו עדים שגזל הרי זה חייב לשלם את הקרן בלבד, אפילו גזל קורה ובנאה בבירה הואיל ולא נשתנית דין תורה שיקעקע כל הבירה ויחזיר קורה לבעליה אבל אמרו בית הלל בפרק הניזקין שתקנו חכמים מפני תקנת בעלי תשובה שיהא נותן [את] דמיה ולא יפסיד הבניין וכן כל כיוצא בזה (ע"פ רמב"ם גזלה פ"א ה"ה).
<h2>דף נח:</h2>
משמע בפרק הניזקין (גיטין נ"ח ב'), גוי בעל זרוע שאנס נכסי ישראל וירד לתוך שדהו מחמת שהיה לו חוב גמור על בעל השדה או מחמת שיש לו נזק ביד זה הישראל או מחמת שהפסיד ממונו ואחר שתקף על השדה מכרה לישראל אחר אין הבעלים יכולים להוציא מיד הלוקח, בד"א כשהודו הבעלים שאמת טען הגוי המוכר או יעידו עדים ישראל שאמת טען הגוי המוכר, וכן אם היה שם מלך או שר באותו מקום שיוכל לכוף את הגוי שמכר לדין ולא תבעו הבעלים לגוי אין יכולין להוציא מיד הלוקח מזה הגוי אף על פי שאינם מודים לגוי ואף על פי שאין שם עדים שאמת טען הגוי שהרי הלוקח אומר לבעלים אם אמת שגזלן הוא הגוי למה לא תבעתם אותו בדיניהם (רמב"ם גזלה פ"י הל' א'—ב' ועי' ילקוט ש"נ שבמהדורת פרנקל). אבל אם בחנם תקפה האנס מחזירה הלוקחה מיד האנס לבעלים, ופירש רבינו גרשום בתשובתו שלא בחנם יחזיר אלא משלם לו מה שהוציא להוציאה מיד הגוי ולא כפירוש רש"י (שם ד"ה אין) שבחנם יחזירנה (ב"ק נ"ח א' תד"ה א"נ ע"ש) שאם כן אין לך אדם שמציל ממון חבירו מיד הגוי. סקריקון, הוא גוי רוצח שנתן לו ישראל שדהו כדי שלא יהרגנו (ע"פ רש"י שם נ"ה ב' ד"ה לא) ושהה בידו י"ב חדשים כל הקודם ולקח מן הרוצח זכה ובלבד שיתן לבעלים רביע הקרקע או שליש המעות מפני שמוכרה בזול, קודם הזמן הזה הבעלים קודמין לכל אדם (ע"פ רמב"ם שם ה"ג ע"ש).
<h2>דף סא.</h2>
דברים הרבה אסרו חכמים משום גזל והעובר עליהן הרי זה גזלן מדבריהם כגון מפריח[י] יונים ומשחקי בקוביא (רמב"ם גזלה פ"ו ה"ז) כדאיתא בסנהדרין (כ"ד ב'). וכן אסור לצוד יונים בתוך הישוב מפני שהן של אחרים ואין פורשין נישבין [פירוש רשתות] ליונים אלא אם כן הרחיק מן היישוב ד' מילין ואם הישוב כרמים אפילו מאה מיל לא יפרוש מפני שהיונים של בעלי כרמים הם (שם ה"ח) כדאיתא בפרק לא יחפור (ב"ב כ"ג א'). וכן אומר שם שמרחיקין את השובך מן העיר חמישים אמה ולא יעשה אדם שובך לתוך שדה שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה מכל רוח כדי שלא ימשכו הגוזלות ויפסידו בשדות ויאכלו משל אחרים ואם לקחו מאחרים אפילו היה בינו ובין תחילת שדה חבירו בית רובע בלבד הרי הוא בחזקתו ואין מחייבין אותו להרחיק (שם ה"ט). בפרק הניזקין (גיטין ס"א א') מצודות חיות ועופות [ודגים] שנפלו [מין מ]מיני חיה לתוך המצודה שאין להם תוך כגון לחי(ם) וקוקרי ובא אחד ונטלו הרי זה גזל מדבריהם שעדיין לא הגיעו ליד הזוכה (ע"פ הי"ב שם). וכל שיש בידו גזל מדבריהם אינו יוצא מידו בדיינים (שם הט"ז) ואין הלכה כרבי יוסי שאומר שם (נ"ט ב') שהוא גזל להוציאו בדיינים, לפיכך אם כפר בו ונשבע והודה אין מוסיף חומש בו כמו שמוסיף על גזל גמור (עי' רמב"ם שם).
